<h1>הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק סימן רע"ב</h1>
<h2>דף מב:</h2>
המוכר שור לחבירו שאין לו טוחנת והניחו הלוקח עם הבקר שלו והיה מניח המאכל לפני כולם ולא היה יודע שלא היה אוכל עד שמת ברעב הרי זה מחזיר לו הנבלה והמוכר מחזיר לו הדמים כולםא). [סמ"ק סימן רע"ב]. א) ולא קשיא מהא דאמר פרק המפקיד משלם דמי בשר בזול ופירש בתוספות דדינא הוא ולא פשרה לפי שאינו ראוי להשהות עד יום השוק התם מיירי כשהסרסור הוא המוכר שהוא פטור בשבועתו, וכן כל הנקרא שומר השוורים אמרינן דאינו משלם כי אם דמי בשר בזול אבל כשהמוכר אינו סרסור שאז חייב המוכר לשלם את הכל, ואם היה המוכר סרסור הרי זה ישבע היסת שלא היה יודע במום זה ויפטר (ש"ע וי"א דאפילו סרסור צריך לשלם וכן עיקר) מפני שהיה לו ללוקח לבדוק על השור שלא היה לו לסמוך על המוכר כיון שהסרסור הוא המוכר אבל מחזיר לו השליש מן הקרן עכ"ל.
<h2>דף מז.</h2>
אמר רב הונא מכור לי באלו פירוש כגון שהיה לו מעות בכסותו קנה בלא משיכהא). [סמ"ק סימן רע"ב]. א) דמלתא דלא שכיחא היא שלא יקפיד למנות המעות ומכל מקום מחזיר לו אונאה (ש"ע וי"א דספיקא הוי ואין מוציא ממון מיד המאנה) אף על גב דבחליפין אין להם אונאה שאני הכא דמכור אמר ליה, עכ"ל.
<h2>דף נ:</h2>
ואמר רבא הלכתא פחות משתות נקנה מקח והרי זו מחילה לאלתר, יותר משתות בטל מקח שתות המקח קייםא) ומחזי' אונאה, וזה וזה שתות ויתר כדי שיראה לתגר או לקרובו, אמר רב נחמן לא שנו אלא לוקח אבל מוכר לעולם חוזר. [סמ"ק סימן רע"ב]. א) צ"ע ובסמ"ג ברי"ף אי הלכה כר' יהודה הנשיא או כרבי נתן בפנים משמע גבי אחים שחלקו דהלכה כרבי נתן עכ"ל.
<h2>דף נא.</h2>
ולא שנו אלא בלוקח מן התגר אבל בלוקח מבעל הבית אין לו אונאהא) (ש"ע י"א אם קנה ע"י סרסור וכן אם לא ידע הלוקח שזה המוכר בעל הבית יש בו אונאה ואם נתאנה ביתר משתות י"א הרי הוא ככל אדם ויש חולקין) וכשם שיש אונאה להדיוט שנתאנה כך יש אונאה לתגר שנתאנה, וכתב רבינו משה מיימוני (פי"ג דמכירה) שהמחליף כלים בכלים או בהמה בבהמה, או אפי' מחט בשיראין או טלה בסוס אין לו עליו אונאה דכיון ששני מינין הן זה חפץ בזה וזה חפץ בזה, והיינו דוקא כשלא שמו אותם קודם, (ש"ע לא חילק ועיין בכסף משנה פי"ג דמכירה) אבל פירות בפירות בין ששמו אותם קודם מכירה בין ששמו אותם אחר המכירה יש להם אונאהב). [סמ"ק סימן רע"ב]. א) ודווקא במאני תשמישיה דיקירי עליה אבל יריעות קנבוס או פשתן שעושים בעלי בתים למכור כתגר דמי, ע"כ. ב) דסתם פירות דעתייהו אשומת דמים.
<h2>דף נא:</h2>
והנושא ונותן באמונה (עיין בתוס') אין לו אונאהא). [סמ"ק סימן רע"ב]. א) פיר' ר"ח שאומר ללוקח כך וכך אני משתכר עמך עכ"ל.
<h2>דף נו.</h2>
שנינו (ב"מ דף נ"ו) אלו דברים שאין להם אונאה, העבדים והקרקעות וההקדשות אפילו ביתר משתותא) במה דברים אמורים (קדושין מ"ב) במוכר נכסי עצמו אבל שליח שטעה בכל שהו' בין במקרקעי בין במטלטלי חוזר, אמר רב נחמן (קדושי' שם וכתובות ק"י ועיין שם בתוספ') האחים שחלקו מטלטלים הרי הם כלקוחות פחות משתות נקנה מקח יותר משתות בטל מקח שתות קנה ומחזי' אונא' ואם התנו ביניה' שיחלקו בשום הדיינין אפילו בשתות בטל מקח שהדייני' ששמו ופחתו שתות או הותירו שתות מכרן בטל כרבנן שפוסק רב נחמן הלכה כמותן, אין הלכה (הזהב ד' נ"ו) כרבי יהודה שאמר אף המוכר ספר תורה ומרגלית אין להם אונאה וכן פסק רב האי, וכשם שאין אונאה לקרקעות כך שכירות קרקע אין לו אונאה, וכן שכירות פועל אין לו אונאה. [סמ"ק סימן רע"ב]. א) מיהו מפלגא יש להם אונאה כדאיתא בתוספת על פי' הירושלמי (ש"ע אפילו שוה אלף בדינר אין להן אונאה וי"א יתר מפלגא הוי אונאה).
